חצלים בטחינה וצנוברים

יש לריח של חצילים על האש ערך מאוד נוסטלגי עבורי הוא מזכיר לי את הבישול של סבתא שלי שהיתה מכינה סלט חצלים על הכירים והריח של החציל החרוך היה ממלא את הבית אחר כך היא היתה מבלה שעות בניקוי הכירה. עכשיו יש בשוק חצילים בלאדי יפים (אלה עם הקפלים בבסיס) זה הסוג שאני אוהב להשתמש בו. אני לא עובר את כל תהליך ההמלחה והגרת הנוזלים, בעיני זה מיותר כבר שנים רבות לא טעמתי חציל מר, יכול להיות שפשוט אין מרירות בחצלי הבלאדי.

- 1 ק"ג חצילים בלדי ( 2 בינונים במקרה שלי ) - רבע כוס טחינה
- שן שום כתושה
- מיץ מחצי לימון
- חצי כפית כמון טחון
- כף שמן זית
- 25 גרם צנוברים קלוים קלות
- מלח ופלפל

שוטפים את החצלים ומניחים על להבה גלויה של גז. הדבר הכי טוב זה על האש בגריל פחמים אני לא ממליץ לעשות את זה בתנור, בלי טעמי העישון של החריכה אין לסלט את אותו הטעם. הדרך שאני נמנע מלכלך היא מאוד פשוטה אני פורס יריעה גדולה של נייר אלומנים על הכירים מחורר חורים לראשי הגז ואז מחזיר את המבערים והרשת.

אחרי שהחצילים חרוכים יפה מכול הכיונים אני שם אותם במסננת מעל קערה דוקר אותם מספר פעמים בסכין ונותן להם להגיר נוזלים ולהצטנן.

בינתים במחבת יבשה מטגנים קלות את הצנוברים.

אחרי שהחצילים קרים מספיק למגע קולפים אותם ומעבירים לקערה את בשר החציל (להיזהר לא לשים יותר מידי חתיכות מהקליפה החרוכה וגם להשתדל להמנע מזרעים) ומערבבים עם שאר המרכיבים. ממליחים ומתקנים תיבול.

הסלט מאוד טעים חמים ובטמפרטורת החדר ישר מהמקרר הוא מאבד משהו כך שאם עושים מראש כדי להוציא אותו להתחמם לפני שמגישים.

קצת על טחינה, הרבה מאוד מילים נאמרו על טחינה ואחרים אף הגדילו ועשו וערכו מבחני השוואה בין טחינות שונות. אני מאוד אוהב טחינה וניסיתי הרבה סוגים במהלך השנים והסוג שאני הכי אוהב היה היונה הכחולה שאותה אני קונה בחבילות של קילו וגומר בקצב של אחת לחודש. ולא לדוד שלי לא קוראים קרואן ואין לי שום קשר לאנשים שמיצרים את הטחינה הזאת.