אני לא זוכר ארוחת צוהרים אחת בזמן ילדותי שלא היתה מלווה בכרוב כבוש בדרך ארוחת הצהרים כללה ממליגה, דג בקלה מטוגן, בורשט או מרק עוף וכמובן כרוב כבוש. אצלנו בבית לעשות כרוב כבוש היה העבודה של הגבר של הבית ואבא שלי אחת לשבוע או שבועים היה מכין צנצנות ענקיות מלאות בכרוב כבוש עם גזר. אני לא יודע אם זה שהצנצנות נהיו קטנות יותר או שאני גדלתי אבל יש משהו מוזר לראות דברים שניראו לך גדולים בתור ילד קטנים שאתה מבוגר.
אצלנו קורים לכרוב הכבוש "קפוסטה" שזה בעצם כרוב ברוסית. ואבא שלי היה עומד מעל צנצנת תוחב לתוכה כרוב טרי גזר ומלח ודפוק אותו עם מערוך כדי להוציא את הנוזלים של הכרוב לאחר מכן הכרוב היה מבלה כמה ימים עומד במטבח ומחמיץ ומחליף את צבעו מצבע ירוק בהיר לירוק צהבהב חרדלי. אחרי כול ערב היו מאווררים את הגזים שנוצרים מההחמצה על הידית הארוכה של כף עץ ואני ואחי היינו נקרעים מצחוק שמידי פעם שחרור הגזים היה משמיע קול נפיחה וריח של כרוב.
לפני כמה שבעות שהחלטתי שעכשיו אני גבר וגבר אמיתי צריך להכין את הכרוב הכבוש של עצמו קניתי כרוב וטלפנתי להורים שלי לשאול את אבא שלי כמה מלח הוא שם. הוא ענה לי במעורפל בערך.... תלוי בכרוב.... כמות יפה.... מידות כאלה הם תמיד תשובות של מאמות צרות עין שפוחדות שיגנבו להם את המתכונים. תמיד יש להם " כמה שלוקח..." או " ככה לפי העין...." או " יש לי את זה ביד.... " מי שמבשל הרבה שנים באמת יכול להעביר חיים שלמים בלי למדוד כלום אך למי שאינו כול כך בקי ברזי המטבח מידות ונפחים יכולים מאוד להקל הצלחה של מתכון, נושא שאני עוד אדבר עליו בהמשך.
חומרים לכרוב הכבוש: ( הרשימה קצרה בצורה מגוחכת )
- כרוב במשקל של קילו בערך
- 2 גזרים מגוררים גס
- 5 כפיות מחוקות של מלח שולחן רגיל
הכנת הכרוב הכבוש:
מנקים מעל לכרוב את העלים החיצונים הפגומים ופורסים אותו לחצי. מסירים את השורש הקשה מבסיס הכרוב ופורסים את הכרוב לרצועות מאוד דקות. מגררים את הגזר על פומפייה גסה ומערבבים בקערה גדולה את הכרוב הגזר והמלח. לשים את התערובות כמה דקות עד שהכרוב מתחיל להגיר נוזלים. מעברים את התערובות לצנצנת גדולה דיו לכמות כזאת של כרוב ( צנצנת 1.5 - 2 ליטר ). מוסיפים את הנוזלים שהצטברו בקערה וסוגרים את הצנצנת. הזמן שלוקח לכרוב הכבוש להיות מוכן תלוי במזג האוויר אני לא שם אותו ליד חלון אז בקיץ זה לוקח 3 -4 ימים ובחורף יותר, פעמים ביום תפתחו את המכסה כדי לאוורר את הכרוב. אחרי 3 ימים אפשר לטעום את הכרוב ואם הוא מספיק חמוץ אפשר להעביר למקרר שם הוא יחזיק לפחות שבועים.
המתכון הבאה נקרא " טושינה קפוסטה " שזה בעצם כרוב צלוי שזה בן דודו הרומני/אוקראיני של השוקרוט האלזסי רק בלי היין והברט.
חומרים לכרוב הצלוי:
- ראש כרוב שמקל קילו בערך
- בצל לבן גדול קצוץ
- 5 שיני שום קצוצות
- כף שמן צמחי
- 100 גר' ביקון או בשר מעושן אחר קצוץ לקוביות גסות
- כף פפריקה
- כף רסק עגבניות
- כפית סוכר חום
- מלח ופלפל
הכנת הכרוב הצלוי:
בסיר כבד מחממים את שמן ומזהיבים את הבצל על השר המעושן. אחרי שהבצל זהוב מוסיפים את השום וממשיכים לטגן 2 דקות נוספות. מוסיפים את הכרוב הפפריקה וחצי כוס מים ומנמיכים ללהבה בינונית-נמוכה. מבשלים שעה ומערבבים מידי פעם עד שהכרוב שחום. מוספים את הסוכר ורסק העגבניות ומבשלים חמש דקות נוספות. טועמים ומתקנים תיבול. אפשר להוסיף בשלב הזה נקניקיות או בשרים מעושנים אחרים ולבשל כמה דקות נוספות.
אצלנו קורים לכרוב הכבוש "קפוסטה" שזה בעצם כרוב ברוסית. ואבא שלי היה עומד מעל צנצנת תוחב לתוכה כרוב טרי גזר ומלח ודפוק אותו עם מערוך כדי להוציא את הנוזלים של הכרוב לאחר מכן הכרוב היה מבלה כמה ימים עומד במטבח ומחמיץ ומחליף את צבעו מצבע ירוק בהיר לירוק צהבהב חרדלי. אחרי כול ערב היו מאווררים את הגזים שנוצרים מההחמצה על הידית הארוכה של כף עץ ואני ואחי היינו נקרעים מצחוק שמידי פעם שחרור הגזים היה משמיע קול נפיחה וריח של כרוב.
לפני כמה שבעות שהחלטתי שעכשיו אני גבר וגבר אמיתי צריך להכין את הכרוב הכבוש של עצמו קניתי כרוב וטלפנתי להורים שלי לשאול את אבא שלי כמה מלח הוא שם. הוא ענה לי במעורפל בערך.... תלוי בכרוב.... כמות יפה.... מידות כאלה הם תמיד תשובות של מאמות צרות עין שפוחדות שיגנבו להם את המתכונים. תמיד יש להם " כמה שלוקח..." או " ככה לפי העין...." או " יש לי את זה ביד.... " מי שמבשל הרבה שנים באמת יכול להעביר חיים שלמים בלי למדוד כלום אך למי שאינו כול כך בקי ברזי המטבח מידות ונפחים יכולים מאוד להקל הצלחה של מתכון, נושא שאני עוד אדבר עליו בהמשך.
חומרים לכרוב הכבוש: ( הרשימה קצרה בצורה מגוחכת )
- כרוב במשקל של קילו בערך
- 2 גזרים מגוררים גס
- 5 כפיות מחוקות של מלח שולחן רגיל
הכנת הכרוב הכבוש:
מנקים מעל לכרוב את העלים החיצונים הפגומים ופורסים אותו לחצי. מסירים את השורש הקשה מבסיס הכרוב ופורסים את הכרוב לרצועות מאוד דקות. מגררים את הגזר על פומפייה גסה ומערבבים בקערה גדולה את הכרוב הגזר והמלח. לשים את התערובות כמה דקות עד שהכרוב מתחיל להגיר נוזלים. מעברים את התערובות לצנצנת גדולה דיו לכמות כזאת של כרוב ( צנצנת 1.5 - 2 ליטר ). מוסיפים את הנוזלים שהצטברו בקערה וסוגרים את הצנצנת. הזמן שלוקח לכרוב הכבוש להיות מוכן תלוי במזג האוויר אני לא שם אותו ליד חלון אז בקיץ זה לוקח 3 -4 ימים ובחורף יותר, פעמים ביום תפתחו את המכסה כדי לאוורר את הכרוב. אחרי 3 ימים אפשר לטעום את הכרוב ואם הוא מספיק חמוץ אפשר להעביר למקרר שם הוא יחזיק לפחות שבועים.
המתכון הבאה נקרא " טושינה קפוסטה " שזה בעצם כרוב צלוי שזה בן דודו הרומני/אוקראיני של השוקרוט האלזסי רק בלי היין והברט.
חומרים לכרוב הצלוי:
- ראש כרוב שמקל קילו בערך
- בצל לבן גדול קצוץ
- 5 שיני שום קצוצות
- כף שמן צמחי
- 100 גר' ביקון או בשר מעושן אחר קצוץ לקוביות גסות
- כף פפריקה
- כף רסק עגבניות
- כפית סוכר חום
- מלח ופלפל
הכנת הכרוב הצלוי:
בסיר כבד מחממים את שמן ומזהיבים את הבצל על השר המעושן. אחרי שהבצל זהוב מוסיפים את השום וממשיכים לטגן 2 דקות נוספות. מוסיפים את הכרוב הפפריקה וחצי כוס מים ומנמיכים ללהבה בינונית-נמוכה. מבשלים שעה ומערבבים מידי פעם עד שהכרוב שחום. מוספים את הסוכר ורסק העגבניות ומבשלים חמש דקות נוספות. טועמים ומתקנים תיבול. אפשר להוסיף בשלב הזה נקניקיות או בשרים מעושנים אחרים ולבשל כמה דקות נוספות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה